גיטריסטים : נגני גיטרה : אפיק קורד

הגיטרה היא כלי מיתר שמנגנים עליו באמצעות האצבעות או מפרט ומבוססת על כלים עתיקים יותר כמו העוד או הלאוטה.
היא התפתחה מהכלי היווני העתיק הקיטרה או שהיא שידרוג של לאוטות ארוכות הצוואר מחבל במסופוטמיה ואנטוליה.
הגיטרה לא נחשבה לכלי "קלאסי" אלא ככלי פופולארי אך עם הזמן הגיע גם למוזיקה הקלאסית.

הגיטרות מחולקות לסוגים המשמשים מטרות וסגנונות שונים לפי הצרכים.
לרוב הגיטרות הן בעלות שישה מיתרים אך קיים שימוש בקרב מוסיקאים בגיטרות בעלות שבעה שמונה מיתרים ואף גיטרות עם 11 מיתרים כאשר טכניקות הפריטה בהן שונה בגלל ריבוי המיתרים.
ישנן גיטרות עם מיתרים כפולים (גיטרות 12 מיתרים) וכן גיטרות בס 5 מיתרים או בעלות 13 מיתרים.
יש הבדלים באופן הבנייה ובסגנון הצליל בגיטרות השונות אך הן יפיקו את אותו התו בנגינה על צורת האקורדים ביניהם אינה משתנה.
יש גיטרות בעלות צוואר כפול אשר מרחיבות את טווח הצלילים האפשרי ומוסיפות צלילים להרמוניה באקורדים.
קיימות שתי קטגוריות על של הגיטרות, הגיטרות האקוסטיות והגיטרות החשמליות.

אקוסטיות
לקבוצה זו שייכות גיטרות קלאסיות, פלמנקו, מיתרי-פלדה וכן הפלאט-טופ, 12 מיתרים והעץ הקמור, וכן הבס האקוסטית שהיא בעלת כוונון דומה לזה של הבס החשמלית.
המאפיין המבדיל אותה מסוגים אחרים הוא שימוש במיתרים עשויים מתכת, בניגוד למיתרי מעיים או ניילון, הנהוגים בקלאסית ובכלי מיתר רבים אחרים.
האקוסטית נפוצה בעיקר בקרב נגני מוזיקה מערבית-מודרנית, כגון רוק, פולק, בלוז, קאנטרי וסווינג. השימוש במיתרי מתכת ובתיבת תהודה גדולה יותר מפיק צליל בהיר וחזק, שמאפשר מרחבים מוזיקליים חדשים.
קיימים סוגים שונים של אקוסטיות.

גיטרות הרנסאנס והבארוק
אבותיהם של הגיטרה הקלאסית המודרנית הן קטנות ועדינים יותר ומפיקות עוצמת צליל נמוכה יותר.

קלאסיות
בעלות מיתרים העשויים מניילון הצוואר הרחב והשטוח שלהן מאפשר למוזיקאי לנגן ארפג'וים וסולמות ואקורדים בקלות לעומת גיטרות האחרות, ומשמשות לניגון מוזיקה עממית.
עשרה מיתרים מודרניות הדומות לקלאסית.
פורטוגזיות, כלי פריטה בעל 12 מיתרי פלדה, פלאט-טופ בעלות מיתרי מתכת דומות לקלאסית, אך גוף הכלי גדול יותר באופן משמעותי מהקלאסית ובעלות חלק צוואר צר יותר ממנה.
ארצ'טופ
אקוסטית או חצי אקוסטיות בעלות מיתרי פלדה ובעלות גוף עליון המעוצב בצורה קשתית ייחודית. הצליל של הארצ'טופ פופולרי במיוחד בקרב נגני בלוז ובקרב נגני ג'אז.
סלמר-מק'קפארי
תהודה, רזופוניות או דוברו
12 מיתרים מכילות בדרך כלל מיתרי פלדה ונעשה בהן שימוש נרחב במוזיקת פולק, בלוז ורוק אנד רול.
רוסיות הן אקוסטיות בעלות שבעה מיתרים אשר היו בשימוש נרחב בעבר בקרב גיטריסטים ברוסים.
בס אקוסטיות בעלות מיתרי פלדה כמו גיטרות בס חשמליות.
גיטרון בעל 6 מיתרים מקסיקנית גדולה אשר איננה מכילה שריגים ובעלת מיתרים מניילון.
טנור בעלות 4 מיתרים המשלבות מאפיינים הדומים לגיטרה ולמנדולינה.
גיטרות נבל המשלבים מאפיינים הדומים לנבל.
בעלות מנעד רחב המכילות שבעה, שמונה, תשעה, עשרה או יותר מיתרים ובשימוש כאמצעי להגדלת המנעד הזמין לנגן.
באטנטה קטנות יותר מהקלאסיות, בעלות ארבעה או חמישה מיתרי מתכת.
החשמלית היא בעלת פיקאפים מגנטיים הממירים את תנודות מיתרי המתכת לזרם חשמלי. את האות המתקבל מן הפיקאפים מזינים לתוך מגבר לשם הגברת הצליל. הגיטרה החשמלית היא כלי נגינה מרכזי בבלוז, ברוק ובמטאל.
הבס החשמלית דומה לחשמלית ומוגברת כמוה, באמצעות פיקאפים ומגבר. הבס החשמלית מפיקה צלילים נמוכים מאוד (אוקטבה מתחת לרגילה) והיא למעשה הצורה החשמלית של הקונטרבס.
בבס הנפוצה יש ארבעה מיתרים עבים. הבס משמשת באותם סגנונות בהם משמשת החשמלית הרגילה, והנגינה בה מתבצעת לרוב בעזרת האצבעות.

השימוש בכלי נגינה זה היום נפוץ יותר מכלי נגינה אחרים עקב הפופולריות הרבה של הכלי בקרב הנגנים.